החלטה בתיק ת"א 1597-07

מבוא - עניינן של התביעה וההחלטה

1.     עסקינן בתביעה כספית ששיעורה 772,654 ש"ח. תביעה זו הוגשה כנגד שתי הנתבעות על רקע טענה לגרימתם של נזקים למשבצת קרקע חקלאית בעקבות ביצוען של עבודות פיתוח ושדרוג של מסילת הרכבת על ידי הנתבעות או מי מטעמן, כשלמעשה שכרה הנתבעת 1 את שירותיה של הנתבעת 2 לצורך ביצוע העבודות.     

2.     על פי האמור בתביעה (ובציטוט כמעט) - התובע הינו ערבי ישראלי, חקלאי במקצועו המתגורר בישוב אל עזי הסמוך לכפר מנחם ואשר בבעלות משפחתו מקרקעין הידועים בשם "שאלאלין" המשתרעים על פני שטח של כ-1,136 דונם כמסומן במפה שצורפה כנספח א' 2.

בקצה הצפון מערבי של שאלאלין החל מהגבול שבין שאלאלין לשטחי יד מרדכי שמצפון ברצועה לאורך 1,350 מטר בין מסילת הברזל ממערב לנחל שקמה ממזרח ועד למפגש של נחל שקמה עם מסילת הברזל, נמצאים מקרקעין המוחזקים ומעובדים על ידי התובע מזה עשרות שנים. היקף שטחם של אלו לאחר הליך הפקעה שנעשה, הינו כ - 177 דונם ואלו סומנו על פני נספח א' 2 הנ"ל ויכונו להלן: "משבצת המקרקעין".

3.      טענת התובע הינה לקיומם של נזקים משני סוגים: האחד, עלויות שידרשו בשיקום משבצת המקרקעין לצורך המשך שימוש בה ליעודה. השני, אובדן הכנסה לתובע מחמת העדר אפשרות להשכיר את משבצת המקרקעין לחקלאים במגזר היהודי בשנת השמיטה 2007 ובתקופת שיקומה. לביסוס הנזקים הנטענים וגורמיהם צרף התובע לתביעתו מספר חוות דעת וממצאי בדיקות שנעשו ותביעתו מורכבת למעשה מההפסדים הנאמדים בחוות הדעת בצירוף שכר המומחים השונים. 

4.      הנתבעות הגישו כל אחת כתב הגנתה המתכחש לנתבע הימנו. במקביל הגישה הנתבעת 1 (להלן: "רכבת ישראל") הודעה לצד שלישי כנגד הנתבעת 2 (להלן: "חב' דוד שחר")  ושלושה גורמים נוספים: צד ג' 2 - חברה אשר ביטחה את הנתבעות בגין נזקי צד שלישי (להלן: "חב' איילון"), צד ג' 3 - חברה אשר שימשה כמנהלת הפרויקט  (להלן: "חב' ברן"), צד ג' 4 - מבטחת חב' ברן ורכבת ישראל בגין נזקי צד שלישי ומבטחתה של חב' ברן בביטוח אחריות מקצועית (להלן: "חב' מגדל").    

         הנתבעת 2 - חב' דוד שחר הגישה אף היא הודעה לצד שלישי כנגד רכבת ישראל וכנגד חב' איילון.

5.     כתבי הטענות מצד הנתבעות וצדדי ג' הנ"ל מעוררים פלוגתאות רבות הן בשאלת האחריות והן בסוגיית הנזק הנטען, אולם לא זהו השלב בו נדרש בית המשפט למכלול הטענות שכן החלטה זו עניינה סוגיה מצומצמת אשר הועלתה כפלוגתא מקדמית למעשה מצד הנתבעות וצדדי ג' וכך נוסחו הדברים בהחלטתו של כב' השופט ד. חסדאי בקדם המשפט שנערך ביום 12.10.09:

"בנסיבות הענין ולאור טיעונם המקדמי של באי כוח הצדדים וספקותיהם באשר לזכותו של התובע במקרקעין ומכוח איזה זכות מגיש הוא את תביעתו מצאתי להפריד את הדיון באופן שתיוחד ישיבת הוכחות לשאלה מקדמית זו אשר ראוי להכריע בה בטרם יצלול בית המשפט אם בכלל לעובי המחלוקת בתיק זה".   

בשאלה מקדמית זו בלבד נדרשו הצדדים להגיש עדויותיהם בתצהירים ולמעשה עדויות כאמור הוגשו מצד התובע בלבד. לאחר קיומן של שתי ישיבות במסגרתן נחקרו עדי התובע,  סיכמו הצדדים טענותיהם בכתב כשחלקם הגישו סיכומיהם במשותף. 

6.      להשלמת התמונה תובא להלן סקירה קצרה של הנפשות הפועלות במשפחתו של התובע:

        סב המשפחה - מר איסמעיל אלעזה הלך לעולמו בשנת 1966 (להלן: "הסב"). לסב 17 יורשים. מחצית מהעיזבון שייכת לשניים מהיורשים (רבע לכל אחד), בעוד המחצית האחרת מחולקת באופן שווה בין 15 היורשים הנותרים, ביניהם התובע שהינו בן הסב (1/30 לכל אחד).  חלק מיורשי הסב הלכו לעולמם בינתיים ולהם יורשיהם שלהם (ראה התייחסות בתצהיר התובע לו צורפו ארבעה צווי ירושה בהתאמה - נספחים 1 עד 4).

על פי בקשת בית המשפט צירף התובע לסיכומיו רשימה סדורה של היורשים השונים, כשלמעשה מרשימה זו עולה כי כיום ישנם 41 יורשים רלבנטיים וכי חלקו המצטבר של התובע בעיזבון הסב הינו  19/120 קרי - כ-% 16 מכלל העיזבון.  

7.      תמצית עמדת הנתבעים וצדדי ג' הינה כי התובע לא עמד בנטל המוטל עליו להמחיש קיומה של זכות במקרקעין ומעמד חוקי המאפשר לו להגיש תביעתו זו, זאת בפרט בשים לב לקיומם של בעלי עניין נוספים שלא צורפו לתביעה זו - הם יתר יורשי הסב.

לפרטי הטענות מחד ומאידך אתן דעתי להלן אגב ההתייחסות הנעשית לראשי הפרקים הנזכרים בסיכומי התובע בסופו של דבר.

טענות התובע וראיותיו בשאלת מעמדו - זכותו במשבצת המקרקעין

8.     מקור הזכויות במשבצת המקרקעין, על פי הנטען, הינו בסב, ומשכך הוצגו כאמור וללא עוררין מנגד צווי הירושה הרלבנטיים.

9.     זכויות הסב ויורשיו בעקבותיו מעוגנות במספר מסמכים שאף באשר להם אין עוררין:

ראשית דבר, נתון הסכם מיום 3.7.1970 (נספח 1 לסיכומי התשובה) אשר הצדדים לו הינם מינהל מקרקעי ישראל מחד ועיקר יורשי הסב מאידך, בינהם התובע עצמו.